הניסוי שלנו - תמונות מביצוע הניסוי הראשי והניסוי המקדים

הניסוי המקדים

הניסוי הראשי

משימה חמישית - ביצוע ודו"ח ניסוי

ניסוי מקדים

לפני ביצוע הניסוי הראשי ביצענו ניסוי מקדים:

מטרת הניסוי: למצוא את דרך השימוש בקינמון, כלומר לבדוק כיצד ניצן להשתמש בקינמון בצורה שתאפשר לנו להשתמש בו בניסוי הראשי (בריכוזים שונים).

לפני תחילת הניסוי המקדים התוועדנו לעובדה שקינמון לא יכול להתערבב עם מים בשל העובדה שהוא מכיל מולקולות שומן הדוחות מים, ובמגע איתם מתקלת עיסה גושית שלא מתאימה לניסוי. לכן החלטנו לבצע תהליך של מיצוי קינמון.

כלים וחומרים:

-        בקבוק קוני

-        קינמון טחון

-        גזה

-        משפך

-        מים + קומקום

מהלך הניסוי:

1.     לקחנו 3 בקבוקי קוני, בכל כלי הכנסנו משפך ועליו גזה. על כל גזה שמנו כמות שונה של קינמון – 5 גרם, 10 גרם, 15 גרם.

2.     חיממנו מים לטמפרטורה של 75 מעלות צלסיוס

3.     על כל גזה עם קינמון שפכנו 150 מ"ל מים, על ידי ביצוע פעולה זו עברו מהקינמון דרך הגזה רק החומרים הרצויים.

תוצאות
על הגזה למעלה נוצרה עיסה גושית וצמיגים שלא התחברה אל המים.
בסופו של דבר בכלי שבו היו 15 גרם קינמון הייתה התמיסה הכהה ביותר מאשר התמיסות האחרות.

מסקנות
הבנו שבתמיסה הנ"ל יש יותר חומרים פעילים של הקינמון ובזמן הניסוי הראשי נשתמש במיצוי של 15 גרם הקינמון. אנו מאמינות שבעזרת תמיסה זו יצאו התוצאות הטובות ביותר.

ניסוי ראשי
בעיה: כיצד משפיע ריכוז הקינמון על קצב הנשימה התאית של השמרים?

השערה: ההשערה שלנו היא שככול שריכוז הקינמון יהיה גבוה יותר, כך קצב הנשימה התאית של השמרים יהיה קטן יותר.

כלים וחומרים:

-        שמרים יבשים

-        מיצוי קינמון (שנוצר על ידי הניסוי המקדים שערכנו)

-        סוכרוז (סוכר לבן)

-        מים מזוקקים

-        מבחנות

-        אמבט עם מים שרתחו

-        מד טמפרטורה

-        פיפטות

-        משפך

-        משורה

-        עט/טוש סימון – לורד

-        סרגל למדידה

מהלך הניסוי:

1.     מכינים תמצית קינמון בריכוזים שונים: 25%, 50%, 75%, 100%
(לוקחים משורה ובה שמים חלק רצוי של מיצוי הקינמון וחלק רצוי של מים מזוקקים, לדוגמה: בשביל 25% שמים רבע תמצית קינמון ושלושת רבע מים מזוקקים)

2.     מכינים 5 מבחנות:
מבחנה מספר 1: 1 גרם שמרים + 6 גרם סוכרוז + 11 מ"ל מים מזוקקים (ללא קינמון)

מבחנה מספר 2: 1 גרם שמרים + 5 מ"ל קינמון בריכוז של 25% + 6 גרם סוכרוז + 6 מ"ל מים מזוקקים

מבחנה מספר 3: 1 גרם שמרים + 5 מ"ל קינמון בריכוז של 50% + 6 גרם סוכרוז + 6 מ"ל מים מזוקקים

מבחנה מספר 4: 1 גרם שמרים + 5 מ"ל קינמון בריכוז של 75% + 6 גרם סוכרוז + 6 מ"ל מים מזוקקים

מבחנה מספר 5: 1 גרם שמרים + 5 מ"ל קינמון בריכוז של 100% + 6 גרם סוכרוז + 6 מ"ל מים מזוקקים

3.     מערבבים את החומרים

4.     מסמנים בעזרת טוש לסימון את הגובה הנוכחי של הנוזל

5.     מחממים מים לטמפרטורה של 45 מעלות צלסיוס ושמים באמבט (כלי)

6.     מכניסים את המבחנות למשך 10 דקות

7.     מודדים את השינוי בגובה הנוזל של כל מבחנה וכותבים את התוצאות

תוצאות:
עליית הנוזל במבחנות (בס"מ):

מבחנה	מבחנה 1	מבחנה 2	מבחנה 3	מבחנה 4	מבחנה 5
%תמצית קינמון	0% (מבחנת בקרה)	25%	50%	75%	100%
חזרה מספר 1	20	11	8	6	5
חזרה מספר 2	21	12	9	7	6
חזרה מספר 3	20	11.5	7.5	7	5.5
ממוצע	20.33	11.5	8.17	6.67	5.5

*חשוב לציין: מכיוון ששמרים הם חומר שמתפתח די בקלות והמבחנה לא הייתה מספיק גבוהה, כאשר פתחנו את הפקק כי הנוזל זלג החוצה הצמדנו סרגל לצד המבחנה וכך גם בדקנו באותו רגע כמה עלה הנוזל.

מסקנות:

תוצאות הניסוי – הטבלה והגרף, מאששות את ההשערה שלנו. על פי התוצאות אפשר לראות כי ככול שריכוז הקינמון גבוה יותר, כך קצב הנשימה התאית של השמרים נמוך יותר. הסיבה לכך היא החומר הפעיל שנמצא בקינמון והוא האאוגנול. במהלך הנשימה התאית של השמרים, הם פולטים פד"ח (CO2) שמפעיל לחץ הגורם לעליית הנוזל. דהיינו, כאשר קצב הנשימה התאית קטן יותר, גובה הנוזל נמוך יותר.
המסקנה מתבססת על פי מבחנת הבקרה ושאר המבחנות:

-        במבחנת הבקרה היו רק שמרים, מים מזוקקים וסוכרוז (ללא הקינמון). במבחנה זו ממוצע עליית הנוזל במבחנה היה גבוה ביותר. לעומת זאת במבחנות עם הקינמון ממוצע עליית הנוזל היה נמוך יותר.
הסיבה לכך היא לפי הידע הביולוגיה המבוסס שאספנו על הקינמון. אנו יודעים שהקינמון מכיל חומר בשם אאוגנול שידוע בתור חומר אנטי פטרייתי ואנטי חיידקי.

-        מסקנה נוספת שלנו היא שהנשימה התאית בשמרים מושפעת ורגישה מאוד לקינמון משום שלפי התוצאות ניתן לראות שגם בריכוז די נמוך של 25%, גובה הממוצע של הנוזל במבחנה ירד באופן דרסטי בכ50% ממבחנה 1 – שבה אין בכלל קינמון.

המלצות לעתיד

בתחום האפייה – ניתן להשתמש בקינמון כדי לשלוט על רמת התפיחה של הבצק ולמנן אותה. אם ברצוננו לאפות מאפים בהם דרושה להם רמת תפיחה קטנה או בינונית של הבצק נוכל להיעזר בהגברת מינון הקינמון.

בתחום ההיגיינה – ניתן להיעזר בקינמון על מנת להשמיד זיהומים פטרייתיים ממשטחים, כלים וכיוצא בזה.

בתחום הרפואה – להשתמש בחומר האנטי פטרייתי שבקינמון (אאוגנול) בתרופות לטיפול בפצעים או זיהומים על בסיס פטרייתי.